פעילות הארגון

הפעילות השוטפת של האירגון מתרכזת בנושאים אלה:

קיום טקסים ואירועים להנצחת יהדות יוון וקהילותיה, מדי שנה בשנה ביום השואה והגבורה:

  • בליל יום השואה – בבית הכנסת ע"ש יהודה ליאון רקנאטי בתל-אביב (על בית הכנסת בהמשך).
  • ביום השואה – ליד האנדרטה לזכר יהודי יוון שנספו בשואה בבית העלמין בחולון (על האנדרטה בהמשך).

מתן תמיכה כספית, חודשית ומיוחדת לקראת ראש השנה וחג הפסח, לחברי העמותה הנזקקים והנצרכים.

הגשת סיוע רוחני, בביקור אצל חברים חולים ונכים, בבתיהם או במוסדות שבהם הם מאושפזים.

מתן סיוע והדרכה לחברים בפניותיהם לאוצר לקבלת קצבה או להגדלת אחוזי הנכות ולפונים ל"קרן לרווחת ניצולי השואה בישראל".

הפעלת מועדון, המשמש מקום מפגש לפעילויות שונות של החברים. המועדון פועל מדי יום ביומו בימי חול, ולפעילויות אחרות של הארגון.

ארגון פעילויות חברתיות למען החברים (מפגשי חברים, טיולים, נופשים וכדומה) בארץ ובחו"ל.

הוצאה לאור של ביטאון הארגון "קול הניצולים" פעמיים בשנה וחלוקתו לחברים ולאוהדים, חינם.

מימון הפעילויות

תקציב האירגון הוא מצומצם והוא מתבסס:

  • על דמי החבר/האוהד השנתיים ועל תרומות של חברים, שיש ביכולתם לעשות כן.
  • על תרומות של פרטים ושל מוסדות הקשורים ביהדות יוון, בארץ ובחו"ל. תרומות אלו שגם בעבר לא היו ניכרות, הצטמצמו מאוד בתקופה האחרונה עקב המצב הכלכלי השורר כיום בארץ.

בית הכנסת "היכל יהודה"

ברחוב בן סרוק שבצפון ת"א, מול בנין "בית המורה", ניצב בית הכנסת "היכל יהודה" הבולט במבנהו הארכיטקטוני (הארכיטקט יצחק טולידנו ז"ל, המהנדס אהרון רוסו ז"ל). בית הכנסת שנוסד בשנת תש"ם     (1980) משמש בית תפילה ומרכז רוחני ליוצאי יוון, בפרט ליוצאי סלוניקי, המתגוררים בקרבתו ובתל-אביב רבתי, ולשאר תושבי הסביבה. "היכל יהודה" הוא הגדול מבין בתי הכנסת, שנוסדו על-ידי יוצאי יוון בארץ, והפעיל ביותר. בית הכנסת שנוסד ביוזמתו של אברהם ש' רקנטי ז"ל, ממנהיגי יהדות סלוניקי לפני השואה  וחבר הכנסת הראשונה, נבנה ע"י הוועד הפעיל שבראשו עמדו שמואל א' רקנאטי, אלעזר הכהן ז"ל, מאיר פינטו ז"ל, שמעון ברזילי ז"ל, חיים טולידנו ז"ל, דוד חיים ז"ל, זכריה אלחנתי ואחרים, פתוח לכל, לא נדרש תשלום מהמתפללים בו, גם לא בימים הנוראים. חברי הנהלת בית הכנסת עושים עבודתם בהתנדבות, לצידם חברים רבים העושים כמיטב יכולתם בארגון האירועים הרבים המתקיימים בו, בהקמת סוכה, בגביית תרומות וכיוצ"ב. יו"ר הוועד של בית הכנסת "היכל יהודה" מאז הקמתו הוא שמואל א' רקנטי.

בבית הכנסת מתקיימות פעילויות רבות במהלך כל ימות השנה. נערכים בו שיעורי תורה ומשנה מדי בוקר וערב, ע"י הרב יוסף נדב, רב בית הכנסת. בשבתות אחר הצהריים מתכנסים החברים ללימוד ב"שולחן ערוך" או "משנה תורה" של הרמב"ם. לצד הלימוד היום יומי, מתכנסים בבית הכנסת פעמיים בשבוע לחוג גמרא לוותיקים וצעירים, כל שבוע מתקיימות הרצאות מפי רבנים ומרצים אחרים, ואחת לשבועיים מתקיים שיעור בתנ"ך. בהרצאות משתתפים בדרך כלל בין 100 ל-150 איש ובשיעורים בין 40 ל-50 איש.

אחד משיאי הפעילות לטובת קהילת יוצאי יוון בארץ מתקיים בבית הכנסת בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה. זהו טכס הזיכרון המרכזי לקדושי יהדות יוון שנספו בשואה, המאורגן ע"י ארגון ניצולי המחנות יוצאי יוון בישראל באדיבות הנהלת ההיכל.

בנוסף לכך, בשלושה לילות במהלך השנה, מתקיימים ה"תיקונים" המסורתיים – בליל הושענא רבע, בשביעי של פסח ובשבועות. בחנוכה מתקיימת בו חגיגה עממית גדולה בליווי שירים, פיוטים, נגינה וחלוקת סופגניות בהשתתפות אישיות תורנית. כן נערכים מדי פעם ערבי חזנות ופייטנות, הקרנת סרטים בנושאים יהודיים וכו'. בבית הכנסת נערכים טקסי חופה וקידושין, שבתות בר מצוה ושבת חתן.

במסגרת בית הכנסת פועלות 4 קרנות, המעניקות במשך כל השנה ובמיוחד לפני החגים, מענקים והלוואות לפונים המומלצים ע"י מתפללי בית הכנסת. להלן שמות הקרבות:

  • קרן דוד רקנטי ז"ל למתן בסתר.
  • קרן שרה הכנן ז"ל לגמ"ח.
  • קרן משה מימון ז"ל לביקור חולים.
  • קרן נתן כבודי הלוי ז"ל להכנסת כלה.

בנוסף לכל אלה נהנות ישיבות רבות בארץ ובמוסדות צדקה ורפואה מתרומות נדיבות של מתפללי בית הכנסת, בעיקר בימים הנוראים. במקום מיוחד בבית הכנסת, ב"אוהל פילוסוף" נערכים ימי לימוד ואזכרות ביום שנה לפטירתם של גברים ונשים, לפי הסדר עם בני משפחותיהם של הנפטרים.

בתצלום הימני ארון הקודש בבית הכנסת, בתצלום השמאלי הבמה וקהל בבית הכנסת.

ארון הקודש בבית הכנסת היכל יהודה בתל-אביב

ארון הקודש בבית הכנסת היכל יהודה בתל-אביב

החזן חיים שמחה על הבמה בבית הכנסת היכל יהודה בתל-אביב

החזן חיים שמחה על הבמה בבית הכנסת היכל יהודה בתל-אביב

מצבת הזיכרון המרכזית להנצחת יהדות יוון

מצבת הזיכרון המרכזית להנצחת יהדות יוון, שהוכחדה על-ידי הגרמנים בשואה, הוקמה בבית העלמין בחולון, באיזור שבו ממוקמות אנדרטאות הנצחה נוספות לזכר קהילות יהודיות אחרות שחרבו באירופה. ממסמכים הנמצאים בארגון, לא ניתן לקבוע בבירור מתי עלה הרעיון להקמת אנדרטת הזיכרון, אך מן המסמכים שנמצאו ניתן להסיק, שהדבר היה בשנת 1972 או 1973. המצבה הוקמה במימון ארגון ניצולי מחנות ההשמדה יוצאי יוון בישראל. טקס גילוי המצבה התקיים ביום השואה תשל"ה (8 באפריל 1975), בנוכחות כ-1,500 איש והוא מתועד בפרוטוקול מפורט ובאלבום המכיל צילומים רבים. בין המשתתפים בטכס היו שר המשטרה דאז, מר שלמה הלל; הרב הראשי לתל-אביב-יפו, הרב חיים דוד הלוי; הנציג הדיפלומטי של יוון בארץ, השגריר קונסטנדינופולוס, הקונסול היווני, מר ויליוטיס; אלוף (מיל') רחבעם זאבי ז"ל הי"ד; ניצולי מוסדות וארגונים; ניצולי המחנות ובני משפחותיהם וקהל רב מקרב יהדון יוון בישראל. הנחה את הטקס הקריין מר יעקב בנאי.

לפני תחילת הטקס הובא במסע הלוויה עד לקרבת מצבת הזיכרון והונח על-גבי שולחן קטן, אפר שנלקח ממחנות ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, ושתי קוביות סבון, שגם הן נלקחו משם, סבון שהגרמנים כינו .R.I.F (ראשי תיבות) ונהגו לומר כי פירושן "שומן יהודי טהור". הטקס נפתח בתפילת יזכור מפי החזן רפאל אבוהב ולאחריה הדליק את הלפיד חבר הכבוד של הארגון, מנטש צרפתי, בשם כל חברי הכבוד של הארגון. מגילת קלף, שהוכנה לרגל האירוע, הוקראה על-ידי המנחה. את האפר, שקיבלו מידי מזכיר הארגון, יעקב מנו, והגזבר, פפו קלמרו, העבירו למקום המיועד אברהם צרפתי ז"ל, מיוזמי הקמת הארגון; פפו נחמיאס מחיפה ורפאל אולבסקי, יו"ר איגוד אסירי בונה-אושוויץ. לאחר אמירת פרקי תהלים וקדיש גילו את המצבה, שהייתה מכוסה עד לאותו רגע בווילון, סגן יו"ר הארגון, ראול ספורטה ז"ל וחבר ההנהלה ברוך אלימלך.

סדרת הנאומים נפתחה בדברי יו"ר הארגון, מוריס משה ז"ל. אחריו נשאו דברים הרב הראשי לתל-אביב-יפו; הנציג דיפלומטי של יוון, יו"ר התאחדות עולי יוון, עו"ד ברוך עוזיאל; יו"ר הארגון הארצי של אסירי הנאצים, משה בורשטיין ושר המשטרה. בהמשך הונחו זרים, ביניהם זר קהילת סלוניקי. הטקס נמשך באמירת "אל מלא רחמים" וקדיש, והסתיים בשירת "התקווה".

כעבור מספר שנים, בשנת 1988, הועלו לדברי חבר הארגון אהרון אלקפס, השגות על כך שהמצבה בנויה משיש לבן, והוחלט להחליפה באחרת, שציפויה יהיה שיש שחור. הוכנו מספר הצעות על-ידי גד אולמן. בסופו של דבר, בגלל המחיר הגבוה לבניין המצבה על-פי אחת ההצעות, הוחלט בארגון, להקים אנדרטה פשוטה יותר, כפי שקיימת כיום.

תצלום של מצבת הזכרון הראשונה שהוקמה לזכר יהודי קהילת יוון ותצלום ממסע ההלוויה עם עפר שהובא ממחנות ההשמדה אושוויץ-בירקנאו ואשר נטמן למרגלות המצבה.

מסע ההלוויה עם עפר שהובא ממחנות ההשמדה אושוויץ-בירקנאו ואשר נטמן למרגלות המצבה.

מסע ההלוויה עם עפר שהובא ממחנות ההשמדה אושוויץ-בירקנאו ואשר נטמן למרגלות המצבה.

מצבת הזכרון הראשונה שהוקמה לזכר יהודי קהילת יוון

מצבת הזכרון הראשונה שהוקמה לזכר יהודי קהילת יוון

בתצלום העליון מצבת הזיכרון שהוקמה לפני כ-20 שנה, בתצלום התחתון לוח מתכת עם שמות קהילות יוון ערב השואה שהותקן על האנדרטה לקראת טכס יום הזיכרון לשואה ולגבורה, אפריל 2009

מות קהילות יוון ערב השואה שהותקן על האנדרטה לקראת טכס יום הזיכרון לשואה ולגבורה, אפריל 2009

מות קהילות יוון ערב השואה שהותקן על האנדרטה לקראת טכס יום הזיכרון לשואה ולגבורה, אפריל 2009

מצבת הזיכרון השניה שהוקמה לפני כ-20 שנה

מצבת הזיכרון השניה שהוקמה לפני כ-20 שנה

במהלך שנת 2009 הועלתה הצעה להחליף את האנדרטה לזכר יהודי יוון שהושמדו בשואה ולזכר קהילותיהן. הנושא התעורר בעקבות התערערות יסודותיה וסדקים שנוצרו במהלך השנים בפלטות השיש. הוקם צוות שתפקידו היה לבדוק את הנושא, לפנות למעצבים, לבדוק עלויות אצל בוני אנדרטאות. בצוות היו חברים משה מצא, חיים סוסטיאל ומשה העליון. פנינו לאדריכלים שונים ויצרנו קשר עם סול בסקין שיצר עבורנו סקיצות שונות. אולם הצעותיו לא נתקבלו. דווקא הצעתו של חברנו, משה מצא הייתה זו שנתקבלה על ידי כל חברי ההנהלה. במהלך שנת 2010 נכנסו העניינים להילוך גבוה ויצרנו קשר עם חברת וינקלר מנתניה, חברה ותיקה בהקמת אנדרטאות. את כל מהלך ההקמה ליוו באופן שוטף חיים סוסטיאל, שהיה איש הקשר עם חברת וינקלר, וסול בסקין. במהלך חודש נובמבר פורקה האנדרטה הקודמת והוחל בהצבתה של האנדרטה החדשה. תהליך ההקמה הסופי נסתיים בתחילת חודש דצמבר 2010. בישיבת ההנהלה שהתקיימה הוחלט על טקס לגילוי הגלעד בתאריך 17 בדצמבר 2010, יום הקדיש הכללי. הופקה הזמנה מרשימה שנשלחה לכל חברי הארגון לדורותיהם. בתאריך שנקבע התקבצו סביב לגלעד מאות מחברי הארגון  וכן מכובדים שהוזמנו לאירוע. שגריר יוון בישראל, מר קיריאקוס לוקאקיס, מר פנחס פרנטה, נציג קהילת שאלוניקי, ח"כ אופיר אקוניס, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת וחבר ארגוננו, מר נתן אלה, מנכ"ל יד ושם, יאיר טאו, מ"מ ראש עיריית חולון. משה העליון, יו"ר הארגון הנחה את הטקס. הרב דוד פינץ קרא פרק תהילים ותפילת "אל מלא רחמים", קדיש מפי כל הקהל ונסתיים בשירה אדירה של התקווה. בטקס שולבו קטעי שירה מרגשים מאת הזמרת בטי קליין בלאדינו ובעברית. לחצו כאן למעבר לגלריית התצלומים מהאירוע שצולמו בידי הצלם אלי נאמן.

הגלעד המחודש לזכר קהילות יוון שנחנך ב-17.2.2010

הגלעד המחודש לזכר קהילות יוון שנחנך ב-17.2.2010

Share:
  • Print
  • Digg
  • StumbleUpon
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Yahoo! Buzz
  • Twitter
  • Google Bookmarks

סגור לתגובות.